השאלה
האם חברה המבצעת השקעות בשוק ההון לצרכיה העצמאיים(השקעת נוסטרו) נחשבת כ"מוסד כספי"?
זאת מכוח סמכותה הקבועה בסעיף 54 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו– 1975 (להלן: "חוק מע"מ" או "החוק") ובהתאם לסעיף 1(א)(3)לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז–1977 (להלן: "צו הקביעה" או "הצו")?
העובדות
חברת י.ג.מ השקעות בע"מ(להלן "החברה") היא חברה העוסקת אך ורק במסחר בניירות ערך. בעלי החברה הם גם הסוחרים בה. מקום מושבם בבית. יש להם בנוסף גם אלגוריתם שמסייע לפעילותם כאשר עיקר רווחיהם הוא מקנייה ומכירה של ניירות ערך דואליים ורווח מפערי הארביטראז'. החברה אינה נותנת שירותים לאחרים וכל רווחיה הם לטובת החברה עצמה ובעלי מניותיה. החברה מבצעת עשרות אלפי פעולות בשנה ומסתייעת מעת לעת גם באשראי בנקאי קצר מועד. הצדדים אינם חלוקים כי פעילות החברה היא פעילות עסקית.
לחברה אין ולא היו לה לקוחות ופעילותה מתבצעת, כאמור, בחשבונותיה בלבד, וזאת תוך שימוש בהונה העצמי ובקו אשראי קצר מועד מהבנק. המערערת מבצעת מדי שנה עשרות אלפי פעולות בניירות-ערך ומחזור הפעילות מגיע להיקפים ניכרים. בהתאם, המערערת מדַווחת על הכנסותיה כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס מס הכנסה והצדדים אינם חלוקים על כך שמדובר בפעילות עסקית.
ביום 20.3.2018 התקבלה החלטת רשות המסים (המשיבה) בדבר רישום המערערת כמוסד כספי, וזאת מכוח הוראות סעיף 54 לחוק מע"מ, כאשר לטענת המשיבה, המקור החוקי המהווה בסיס לרישום המערערת כמוסד כספי הוא סעיף 1(א)(3) לצו מוסדות כספיים שצוין לעיל. בהתאם להחלטה, הרישום כמוסד כספי יחל מתחילת שנת 2013.
הטענות
השופט אבי גורמן בפסק דין חד וברור ניתח את השתלשלות הדברים תוך שהוא קובע כי עמדת רשות המיסים בסוגיה אינה עקבית. ראשית הוא ניתח את סעיפי החוק וקבע כי מהאמור בהם לא ניתן לקבוע שהסעיפים הללו חלים על סוחרי נוסטרו. לדעתו הפרשנות הנכונה של סעיפים אלו היא שהם לא חלים על סוחרי נוסטרו וכי המחוקק מראש לא התכוון לכלול אותם במסגרת חקיקה זו.
עוד ציין השופט גורמן, כי כל הגופים המוגדרים בחוק מע"מ ובצו מוסדות כספיים נותנים שירותים לאחרים וכך גם ראוי לפרש את הוראות סעיף 1(א)(3) לצו. "סוחר בחשבון נוסטרו, אינו נותן שירות לאחרים ובכך הוא שונה בפעילותו מכל גורם אחר אשר הוגדר כמוסד כספי…"
חוק מע"מ לא נועד להטיל מס נוסף על המגזר העסקי אלא על הצריכה. כלומר על הצרכן הסופי. להבדיל מכל בעל עסק אחר שמחויב במע"מ ויכול "לגלגלו" על הצרכן הרי שסוחר נוסטרו אינו יכול "לגלגל" את המס על הצרכן. השופט קובע כי "יש ממש בטענת החברה כי השתת המס על סוחר בנוסטרו מהווה למעשה חיובו בנטל מס כולל גבוהה יותר מזה החל בפועל על כל בעל עסק אחר"
עוד נקבע, כי טענה נוספת אשר אין בה כדי להכריע אך בהחלט ראוי להביאה בחשבון היא שמי שסוחר בחשבון נוסטרו ואינו נותן כל שירותים לאחרים, חשוף ביתר שאת לתנודתיות המאפיינת את הבורסה וכנגזר מכך עלול להיפגע מהחלת הוראות סעיף 4(ב) לחוק מע"מ לעניין קיזוז ההפסדים: בעוד שכל בעל עסק יכול לקזז הפסדים מול רווחים ועל ידי כך לחסוך את המס הרי שמס של מוסד כספי מחושב כל שנה בנפרד . כלומר אם שנה אחת מוסד כספי הפסיד ולאחריה הוא הרוויח את אותו סכום בדיוק עדיין ישלם מס רווח על הרווחים מבלי לקזז מול ההפסדים.
פסק הדין
נקבע שבמקרה שלפנינו מדובר בחברה הפועלת למען עצמה בלבד ולכן על פי פסק הדין נקבע כי החברה שהינה סוחר נוסטרו איננה כמוסד כספי.
מהסיבות הנ"ל:
- סוחר נוסטרו אינו נותן שירות לגורם חיצוני כלשהו אלא סוחר לטובת עצמו.
- מס הערך המוסף אמור להיות "מגולגל" לצרכן הסופי, אך במקרה של סוחר נוסטרו אין צרכן סופי ולכן אין לחייבו במע"מ או במס רווח.
- מס ערך מוסף הוא מס על צריכה, לכן בהיעדר צרכן אין לחייב סוחר נוסטרו במע"מ או במס רווח.
- קיזוז הפסדים- עוסק רגיל יכול לקזז הפסדים מול רווחים ועל ידי כך לחסוך את המס הרי שמס של מוסד כספי מחושב כל שנה בנפרד . כלומר אם שנה אחת מוסד כספי הפסיד ולאחריה הוא הרוויח את אותו סכום בדיוק עדיין ישלם מס רווח על הרווחים מבלי לקזז מול ההפסדים.
לצפייה בפס"ד המלא לחצ/י כאן.