רישום העסק במס הכנסה על שם מישהו אחר
לאחרונה, בית המשפט העליון עסק בערעור של פקיד שומה על פסק דין של בית המשפט המחוזי לעניין הנ"ל. מדובר בעסק לאלומיניום ושיפוצים שנרשם על שם הבן, אולם הבן דרש שימסו את האב. הבן רשום כבעל העסק מול הרשויות השונות, חשבון הבנק של העסק היה על שמו, כמו כן השתמש בהטבות שונות לעסק בתור חייל משוחרר. במהלך השנים2009-2004 בהן הבן היה רשום כבעל העסק, דיווח העסק לרשויות המס על מחזור עסקי שנתי ״אפס״, או שלא נמסר כל דיווח. המערער (פקיד השומה) בחן את התשלומים והניכויים במקור שבוצעו על ידי חברות וגופים מוסדיים לעסק, ולאחר שמצא כי לא דווחו הכנסות מהותיות בעסק באותן שנים, פסל את ספרי העסק. פקיד השומה הוציא צו לתוספת הכנסה לעסק לפי מיטב השפיטה לשנים הנ"ל, בגינו חויבו הבן ואשתו בשומה מחודשת בסך של כ450,000 ₪.
בדיון בבית המשפט המחוזי טען הבן כי חיוב המס צריך להיות על שם האב מנימוקים שונים, ובית המשפט המחוזי קיבל את טענת הבן.
פקיד השומה ערער לבית המשפט העליון. בבית המשפט העליון טען הבן כי רישום העסק על שמו נכפה עליו כבחור שרק שהשתחרר מצה״ל, על ידי אביו, שהיה נתון בקשיים כלכליים שמנעו ממנו לנהל את העסק על שמו. הבן, באמצעות באי כוחו, העלה מספר טיעונים שהראו כי העסק היה בבעלות האב, ובין היתר: הבן לא נהנה כלל מהכנסות העסק, אלא האב; האב הוא שהתנהל מול הלקוחות, יועץ המס ורשויות המס; והבן כלל אינו בקיא בנעשה בעסק. הבן באמצעות באי כוחו ביקש מבית המשפט העליון לכבד את החלטת בית המשפט המחוזי שמובילה לתוצאה של חיוב במס אמת החל על הנישום המהותי, ולא על הנישום הפורמלי, במקרה זה הבן, שלא נהנה כלל מהכנסות העסק; כמו כן טענו כי החזקה לפיה מי שהעסק נרשם על שמו הוא החייב במס בגין הכנסות העסק ניתנת לסתירה, ובמקרה הזה היא עומדת בסתירה נוכח המעורבות המועטה של הבן בעסק. בהיבט המשפטי טענו, כי הטלת השומה על ״אנשי קש״ תביא דווקא להגדלת השימוש באנשי קש, מאחר שהנישומים האמיתיים ידעו כי זו הדרך להתחמק מתשלום מס; וכמו כן הפסיקה מאפשרת להעביר הכנסה מנישום א' לנישום ב׳.
בית המשפט העליון קיבל את ערעור פקיד השומה, ופסק כי הבן הוא החייב במס מהעסק. בראש ובראשונה מהסיבה הפשוטה שלאורך כל השנים הציג עצמו מול הרשויות השונות כבעלים של העסק. בית המשפט אומר במפורש: "סוף מעשה במחשבה תחילה. מי שמשאיל שמו לאחר, ואף מתייצב בפני רשויות המס וטוען כי הוא הנישום, עליו לקחת בחשבון כי בסופו של יום הוא עלול לשאת בתוצאות הנובעות ממצגיו-שלו". כמו כן, לטענת הבן כי ההכנסה לא נשארה בידיו, אלא הועברה ישירות להוריו, ענה בית המשפט כי הבן בחר מרצונו החופשי להעביר להורים את ההכנסות. עוד הוסיף בית המשפט, כי בדרך כלל נישום לא יכול להגיד שהוא העביר הכנסות לנישום אחר (נקרא גם "ניכור הכנסה"). בנסיבות אלה יתחייב הנישום במס, שכן ההכנסה נתקבלה בידיו והוא עשה בה שימוש ״כאוות נפשו״. יש לציין שישנם מקרים ספציפיים בהם הפסיקה כן מכירה בניכור הכנסה (כגון הורים שמורישים לילדיהם דירות בעודם בחיים, אך שכר הדירה מדירות אלה מגיע להורים ולכן הם אלה שממוסים על ההכנסה). בנוסף, בית המשפט המחוזי טען שלצורך החיוב במס, נדרש הנישום שתהיה לו תרומה ממשית להפקתה של ההכנסה, ומאחר שהבן אינו עונה על קריטריון זה, קבע המחוזי שהבן לא יחויב במס על הכנסות העסק. על זה בית המשפט העליון עונה כי לא ״בעל התרומה המשמעותית ביותר״ לעסק בהיבט של ״יגיעה אישית״, הוא החייב בגין הכנסות העסק, אלא, יש לזהות את בעל השליטה בעסק ואותו למסות, ולכן בעל העסק הרשום, הבן, הוא החייב במס על הכנסות העסק. כמו כן לגבי השימוש באנשי קש, אומר בית המשפט כי הרשות נתונה בידי פקיד השומה, אם לגבות את המס מבעל העסק האמיתי המעלים הכנסות העסק, או מאיש הקש.
מסלול מהיר לקבלת החזרי מע"מ
רשות המסים השיקה בימים האחרונים "מסלול ירוק" לאישור החזרי מע"מ לעוסקים המדווחים בדיווח המפורט, זאת במטרה לסייע לכלל העוסקים ובפרט ליצואנים, להבטיח את המשך הפעילות הכלכלית-עסקית שלהם. ב"מסלול הירוק" החדש יכולים העוסקים העומדים בקריטריונים לקבל את החזר המע"מ תוך שישה ימי עסקים. ה"מסלול הירוק" מהווה חלק ממגמה כוללת של הרשות להקל ולסייע לבעלי עסקים הפועלים כשורה בכל הנוגע לדיני המס.
מועד העברת ההחזרים תלוי בשיעור מס תשומות היבוא של העוסק:
אם מס התשומות מייבוא גבוה מ- 50% מכלל מס התשומות, דהיינו, מרביתו מורכב מרכישות מספקים מחו"ל, והוגש הדוח בין ה-1 לחודש עד ל-11 לחודש – ההחזר יועבר לעוסק תוך 6 ימי עסקים מהגשת הדוח.
אם מס תשומות מייבוא נמוך מ- 50% מכלל מס התשומות, דהיינו, מרביתו מורכב מרכישות מספקים מקומיים, ההחזר יתבצע תוך שישה ימי עסקים מהגשת הדוח, אך לא לפני ה- 17 לחודש.
על מנת שעוסק יוכל להיכלל ב"מסלול הירוק" עליו לעמוד במספר קריטריונים, בראש ובראשונה להיות עוסק המתנהל באופן תקין וכן להיות בעל ותק של 12 חודשים ומעלה, הדרישה להחזר נדרשה במסגרת הדיווח המפורט, במהלך 12 החודשים שקדמו לדרישה הועברו לעוסק לפחות שלושה החזרים, אין לו יתרת חוב לרשות המסים, יש לו אישור בתוקף לפטור מניכוי מס במקור ועוד.
לעיון בחוזר רשות המיסים לחץ כאן: https://taxes.gov.il/Vat/documents/horaotoskimmeyatzgim/vatoskim160216.pdf
רשות המיסים פרסמה מדריך למוכר/רוכש זכות במקרקעין
לאחרונה פרסמה רשות המיסים מדריך מפורט ומעודכן לשנת 2016 בנושאי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה). לאור העובדה שחוק מיסוי מקרקעין כולל סעיפי חוק רבים ומורכבים וכיוון שמקרקעין מהווים נכס בסיסי ומהותי כמעט בכל בית אב, רשות המיסים מצאה לנכון לרכז את עיקרי החוק בחוברת. החוברת מתעדכנת בהתאם לצורך והיא מפורסמת באתר האינטרנט של רשות המסים. הגשת תצהיר באופן מלא ובזמן וכן תשלום המס בזמן מבטיחים את מימון השירותים שמעניקה המדינה מחד גיסא, ואת מילוי הוראות החוק כנדרש מאיתנו מאידך.
לקריאה לחץ כאן
https://taxes.gov.il/RealEstateTaxation/documents/knowrightinland2016.pdf
חוות דעת לצורך יתרון מס
בחוזר ינואר האחרון, עדכנו לגבי חובת דיווח של נישום לגבי חוות דעת לצורך יתרון מס. לאחרונה רשות המיסים פרסמה את טופס 1345 שבאמצעותו יש לדווח על קבלת חוות דעת.
https://taxes.gov.il/taxesformslist/itc1345.pdf
פורסמו שיעורי הריבית המעודכנים לגבי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודת מס הכנסה
במרץ 2016 פורסמו שיעורי ריבית מעודכנים בסעיפים הנ"ל.
שיעור הריבית לעניין סעיף 3 (ט) יהיה בשנת 2016 3.41%.
הסעיף הזה עוסק במתן הלוואה מעסק, בריבית נמוכה או ללא ריבית כלל, לאחד משלושת הגורמים הבאים: לעובד שכיר, לבעל עסק (בשני המקרים הנ"ל ההטבה הינה שנחסכו לגורמים אלה הוצאות מימון), ולבעל שליטה (במקרה הזה רואים את ההלוואה כדיבידנד). את הפרש הריבית בפועל מול התקרה הזו רואים כהכנסה חייבת.
שיעור הריבית לעניין סעיף 3 (י) יהיה בשנת 2016 2.56%.
הסעיף עוסק בעיקרו בהלוואות בין צדדים קשורים (למשל חברה אם נותנת הלוואה לחברה בת).