פס"ד בר רפאלי נגד רשות המסים
לאחרונה פורסם פסק הדין בעניינה של בר רפאלי בנוגע קביעת
תושבותה לצרכי מס בשנים 2009-2010.
רקע
בר רפאלי היא דוגמנית ידועה ומוכרת,
בעלת קריירת דוגמנות בארץ וברחבי העולם.
היא נולדה בישראל והיא אזרחית ישראל וכיום מתגוררת בישראל עם בן זוגה ובנותיה.
בר רפאלי טענה כי בשנים 2009-2010 ניהלה מערכת יחסים עם השחקן לאונרדו דיקפריו ולא
הייתה תושבת ישראל לצרכי מס.
הגדרת תושב ישראל לפי פקודת מס הכנסה:
סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד
"תושב ישראל" או "תושב" הוא מי שמרכז חייו בישראל.
לשם קביעת מקום מרכז חייו, יובאו בחשבון קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים הכוללים בין היתר את:
- מקום ביתו הקבוע.
- מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
- מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע.
- מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.
- מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
קיים מבחן נוסף לבחינת תושבתו של אדם, מבחן "חזקת
הימים" לפי פקודת מס הכנסה-
בשנת מס מסוימת ייחשב מרכז חייו של אדם בישראל, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
- הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 183 ימים או יותר (כאשר גם חלק מיום נחשב כיום שלם).
- הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס הזו ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
בשנות הערעור 2009 ו-2010 שהתה בר בישראל 185 ו-131 ימים
בהתאמה.
דיון והחלטה
בבחינת טענותיה של בר רפאלי בחן בית המשפט את הדברים הבאים:
1. מבחן ימי השהייה- מהנתונים שהוצגו בפניי השופט עלה כי בשנת 2009 שהתה
המערערת בישראל 185 ימים
ועל כן בשנה זו היא קיימה את החלופה
הראשונה למבחן "חזקת הימים" (סעיף 1(א)(2)(א) לפקודה), דהיינו כי חזקה
היא שמרכז חייה של המערערת בשנת 2009 הוא בישראל.
בשנת 2010 שהתה המערערת 131 ימים בישראל, ולפיכך היא אינה מקיימת את החלופה
הראשונה למבחן "חזקת הימים".
יתר על כן, מאחר שבשנת 2009 שהתה המערערת בישראל 185 ימים ואילו בשנת 2008 שהתה
בישראל 108 ימים, משמע הוא כי בשנת מס 2010 ,יחד עם השנתיים שקדמו לה, שהתה המערערת בישראל 424
ימים, דהיינו יום אחד פחות ממספר הימים
הנדרש לקיומה של החלופה השנייה למבחן "חזקת הימים" ביחס לשנת המס 2010 .
כאמור, חזקת הימים הסטטוטורית ניתנת לסתירה, וברור כי אף ימי השהייה בישראל, כמבחן
העומד בפני עצמו, יכולים להיסתר באמצעות אינדיקציות אחרות המלמדות על כך שמרכז
החיים אינו בישראל.
2. המבחן המהותי- מבחן הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים-
נבדקו מספר היבטים במסגרת המבחן הנ"ל:
א. מקום ביתה הקבוע– בית קבע הינו המקום שמשמש כבית עיקרי למגורי הנישום,
להבדיל ממקום מגורים ארעי, כאשר אין כל הכרח שהבית יהיה בבעלותו של הנישום.
בנסיבות ענייננו שלושה "בתים" עומדים לבחינה. הראשון, בית הוריה של
המערערת בהוד השרון. השני, הדירה במגדלי YOO.השלישי, ביתו של ליאונרדו בלוס אנג'לס.
בחינת העדויות והראיות הנוגעות לשני "הבתים" הנ"ל, דהיינו
ה"אגף" בבית הוריה של בר בהוד השרון והדירה במגדלי YOO, מובילה
למסקנה כי לבר "בית קבע"
בישראל. בתים אלה עמדו לרשותה בכל עת שהגיעה לישראל. אין מדובר במגורים ארעיים, אלא במקומות הזמינים
לשימושה של המערערת לפי רצונה ונוחותה, גם אם התגוררו בהם אנשים נוספים, אם במקביל
לה ואם בתקופות שבהן לא שהתה שם.
ב. קשרים חברתיים ומשפחתיים– ע"פ ביהמ"ש חרף מערכת היחסים שניהלה
בר עם ליאונרדו במהלך שנות המס שבערעור, קשריה המשפחתיים והחברתיים היו עדיין
נטועים בישראל, ולמצער, כי לא עלה בידי המערערת להוכיח כי ניתקה זיקותיה אלו מישראל
או כי מערכת היחסים שהייתה לה עם ליאונרדו עלתה בעוצמתה על עוצמת קשריה המשפחתיים
והחברתיים בישראל.
ג. זיקה נוספת לישראל- בר הייתה מבוטחת בקופת חולים בישראל, והועברו מטעמה
דמי חבר בתקופת שנות הערעור. בנוסף, עשתה שימוש בכרטיס אשראי ישראלי. פעילויות אלו
מחזקים את העובדה שמקום תושבותה הוא ישראל.
ד. הצהרות לרשויות המס בארה"ב והאפשרות להיות אדם "חסר תושבות"– עניין
זה כלל שני היבטים:
ההיבט הראשון, והמובהק, כי אי תשלום המס במדינה אחרת, חרף הטענה כי קיימות לה
זיקות באותה מדינה אחרת, יש בו משום אינדיקציה לכך כי מרכז חייה של המערערת נותר
בישראל.
ההיבט השני עסק בשאלה האם אפשר להיות חסר תושבות לאור נסיעותיה הרבות ו"לחיות
על יאכטה"? במקרה הנדון, ע"פ ביהמ"ש גם אם היה אפשר לראות בנסיעותיה
המרובות של המערערת ברחבי העולם כסוג של "חיים על יאכטה", לא ניתן לומר
כי ליאכטה זו אין "נמל בית" שבו היא עוגנת, שאליו היא תמיד חוזרת,
ושתמיד מוכן לקבלה. סבורני כי נמל בית זה מצוי בישראל ולא במקום אחר.
לסיכום, בית המשפט דחה את ערעורה של בר וקבע כי בגין הכנסותיה בשנים 2009-2010
עליה לשלם מס בישראל.