פטור ממס שבח במכירת דירת יוקרה אשר בבעלות מספר שותפים
במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין, בוצעו שינויים בנושא חישוב הפטורים ממס שבח, לרבות ביטול חלק מהפטורים.
נותרו שלושה פטורים לאחר תיקון זה:
1. פטור במכירת דירה יחידה (לפי סעיף 49ב(2) לחוק).
2. פטור במכירת שתי דירות ורכישת דירה שלישית תחתיהן (לפי סעיף 49ה לחוק).
3. פטור במכירת דירה אשר התקבלה בירושה (לפי סעיף 49ב(5) לחוק).
החל מינואר 2014 ניתן פטור חלקי ממס שבח "חישוב לינארי מוטב", לפיו השבח הריאלי עד ליום 01.01.2014 יהיה פטור ממס, ואילו יתרת השבח הריאלי היחסי מינואר 2014 ועד ליום המכירה תמוסה במס שבח בגובה 25%.
בנוסף, לגבי דירת יוקרה, נקבע כי הפטור ממס יוגבל עד לתקרה של 4.5 מיליון ש"ח.
מנוסח הפטור לא היה ברור האם תקרת הפטור מתייחסת למוכר או לרוכש.
לאחרונה, נדונה סוגיה זו בוועדת ערר בעניין אריאל ולוינשטיין.
תמצית המקרה- בשנת 2011 ירשו העוררים דירת מגורים מהוריהם. המורישים התגוררו בדירה כ-30 שנים עד לפטירתם.
בינואר 2015 מכרו היורשים את הדירה בתמורה ל12,250 אלפי ש"ח.
כל אחד מהיורשים מכר דירה בפטור ממס שבח לפי האמור בסעיף 3 לעיל, וביקש חישוב ליניארי מוטב. במסגרת השומה העצמית, ביקשו העוררים פטור ממס שבח לדירה שעברה בירושה עד לתקרה של 4.5 מיליון ש"ח לכל אחד מהם.
מנהל מיסוי מקרקעין קבע כי תקרת הפטור מתייחסת לנכס כולו ולא לכל אחד מהמוכרים.
קביעת בית המשפט- בית המשפט קבע כי לפי החוק "יהיה המוכר זכאי לפטור ממס על חלק השווי שעד לסכום התקרה", כלומר, התקרה מתייחסת ליחיד אשר מוכר את הדירה ולא לדירה הנמכרת. לאור זאת, כל אחד מהבעלים המשותפים של דירת היוקרה יהיה זכאי לקבל את הפטור עד גובה התקרה.
קצבה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) היא קצבת פרישה שיש לנכותה מדמי אבטלה
לפי סעיף 175 לחוק ביטוח לאומי, מי שזכאי לדמי אבטלה ובעבור אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, ינוכה מדמי אבטלה סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
קצבת פרישה היא קצבה אשר משולמת בעבור אחד מהבאים:
– עבודה.
– שירות בצה"ל.
– שירות במשטרת ישראל או בשירות בבתי הסוהר.
באוקטובר 2017, דן בית הדין האזורי לעבודה בתביעתו של פלוני שלא להפחית מדמי האבטלה סכומים בגין פרישה.
תמצית המקרה- פלוני עבד ברשות הדואר במשך 5 שנים ופוטר מעבודתו בספטמבר 1995. החל מאוקטובר 95' משולמת לו קצבה לפי חוק הגמלאות. התובע פוטר מעבודתו עקב נכות רפואית בשיעור 25%. (אחת הסיבות לקבלת קצבה נובעת מאחוזי הנכות).
ביולי 2017 הגיש המבוטח תביעה לקבלת דמי אבטלה שאושרה ולפיה היה זכאי לדמי אבטלה בניכוי הקצבה.
לאור זאת, הגיש המבוטח תביעה לבית הדין לעבודה, בטענה שאין למוסד לביטוח לאומי סמכות להפחית מדמי האבטלה להם זכאי סכומים בגין קצבה וזאת מאחר ומדובר בקצבת נכות מעבודה.
קביעת בית הדין לעבודה- על פי סעיף 175 לחוק ביטוח לאומי, יש לקזז מדמי אבטלה סכומים בגין פנסיה שמקבל עובד בגין פרישה ממקום עבודתו בשונה מקבצת נכות מעבודה שאינה מקוזזת מדמי האבטלה.
המבוטח טען כי מאחר ואחד מהתנאים לזכאותו לקצבה הוא קיומה של נכות רפואית בשיעור 25% ויותר מדובר בקצבת נכות מעבודה ולא בקצבה בגין פרישה.
לפי ביה"ד, קצבת פרישה משולמת לכל החיים, בהתאם למשכורת העובד ולתקופת הותק בה עבד בחברה. בשונה מקצבת נכות מעבודה אשר משולמת מביטוח לאומי ומשולמת כל עוד המבוטח מוגדר כ"נכה מעבודה" על פי שיעורי הנכות.
לאור זאת, תשלומי הקצבה שקיבל המבוטח הנם תשלומי קצבת פרישה ולפי סעיף 175 יש לנכותם מדמי אבטלה. בית הדין לעבודה דחה את תביעתו של פלוני בעקבות האמור.
החלטות מיסוי עדכניות של רשות המיסים
החלטת מיסוי 6132/17- חוקי עידוד- נושא ההחלטה: מיזוג מפעל מוטב ומפעל מועדף
רקע-
חברת תושבת ישראל העוסקת במתן שירותי מחקר ופיתוח עבור חברת האם שהיא תושב חוץ. פעילותה אושרה כפעילות מחקר ופיתוח תעשייתיים עבור תושב חוץ. לאור זאת, תבעה החברה הטבות מס כ"מפעל מוטב" מכוח החוק לעידוד השקעות הון. החברה רכשה את מניותיה של חברה אחרת אשר פועלת בתחום דומה לפעילותה. החברה הנרכשת תבעה הטבות מס כ"מפעל מועדף".
לאחר הרכישה, בוצע מיזוג של פעילות החברה הנרכשת אל תוך החברה הרוכשת.
החברה הרוכשת ביקשה לקבל הטבות מס הן כ"מפעל מוטב" והן כ"מפעל מועדף".
החלטת המיסוי ותנאיה-
-נקבע כי יש לראות במפעלה של החברה הממוזגת החל ממועד המיזוג "מפעל תעשייתי".
– מאחר ולפני המיזוג החברה הנרכשת תבעה הטבות מס כ"מפעל מועדף", אז בעקבות מיזוג המפעל המועדף אל תוך המפעל המוטב, יחולו על החברה הממוזגת גם ההטבות של מפעל מועדף וזאת ממועד המיזוג.
-לא יהיה ניתן להחיל את הטבות המס כ"מפעל מועדף" רק על חלק מפעילותה של החברה הממוזגת, כך שהחלק האחר ימשיך לתבוע הטבות מס כ"מפעל מוטב".
בנוסף, החברה הממוזגת לא תוכל לחזור בה מבקשתה להחיל את הטבות המס כ"מפעל מועדף" מעת בחרה באפשרות הזו.
לצפייה בהחלטת רשות המסים לחצ/י.
החלטת מיסוי: 2213/17- מיסוי מקרקעין- נושא ההחלטה: העברת דירה מחברת בת לבעל מניות מהותי מכוח המעבר לסעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית
רקע-
פלוני מחזיק ב-100% מהון המניות של חברה (חברת אם). חברת האם מחזיקה ב-100% מהון המניות של חברה אחרת (חברת בת).
בבעלותה של חברת הבת דירת מגורים. את רכישת הדירה מימנה חברת האם על ידי מימון בנקאי.
במהלך 2016 הסתיימה בניית הדירה והחל ממועד זה התגוררו בדירה בעל מניות מהותי ובני משפחתו.
נכון לסוף שנת 2016, לחברת האם יתרת עודפים ראויים לחלוקה שמקורם בפעילויות אחרות שלה. נכון לאותו מועד, לחברת הבת אין יתרות עודפים ראויים לחלוקה.
בעל המניות המהותי ביקש להחיל את הוראות המעבר הקבועות בסעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית על העברת הדירה מחברת הבת לבעל המניות המהותי בצורה ישירה.
בנוסף, לצורך סיווג ההכנסה בהתאם לסעיף 3(ט)(1)(2) לפקודת מס הכנסה, ייבחן סכום העודפים באופן מאוחד עם חברת האם.
החלטת המיסוי ותנאיה-
-במקרה בו בעל מניות מהותי מחזיק בהחזקה מלאה בחברת אם וחברת האם מחזיקה בשליטה מלאה בחברת הבת ובבעלות חברת הבת דירת מגורים אשר משמשת את בעל המניות המהותי, יחולו הוראות המעבר על העברת הדירה מחברת הבת לבעל המניות.
– לעניין ייחוס ההכנסה לבעל המניות המהותי לסעיף 3(ט)(1)(2) לפקודה, ההכנסה תחושב על יתרת שווי הרכישה של הדירה בידי חברת הבת.
– יש להדגיש כי ההוראות הנ"ל יחולו במועד העברת הדירה ויראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות.
עד למועד העברת הדירה לבעל המניות, הוא יחויב בהכנסה בגין שימוש בדירה.
לצפייה בהחלטת רשות המסים לחצ/י.