פסיקות חדשות בנושא הכנסות מלצרים מדמי תשר, מאי 2013
סוגיית יחוס ההכנסה של דמי תשר למלצר או למעסיקו הינה סוגיה מעוררת מחלוקת ומערבת תחומי משפט שונים ובהם דיני המס, דיני הביטוח הלאומי ודיני העבודה.
באחת הפסיקות האחרונות בנושא מיום 14.4.2013 קבע בית המשפט העליון (בדנג"ץ 5967/10) כי מאחר ומדובר בסוגיה מורכבת בעלת השלכות רבות, שאלת סיווג הכנסתם של מלצרים מדמי תשר, לעניין חוק הביטוח הלאומי, מתאימה להסדרה בידי המחוקק ולא בבירור שיפוטי ואין ליצור הסדר משפטי חדש בנוגע למעמד דמי התשר. כמו כן, קבע בית המשפט כי אין לקבל את העמדה הטוענת כי דמי תשר צריכים להיחשב כהכנסה של המסעדה אשר ממנה ישולם למלצרים שכר שעליו ינוכו מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי . משמעות פסק דין זה היא כי דמי תשר ייחשבו כהכנסה של המלצר.
חשוב לציין כי פסק דין זה הינו המשך של פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, כגון נייט קופי בע"מ (ע"מ 11572) ופרשת ליברמן (ע"א 9229/99), אשר התבססו בעיקרם על הלכת ספארי הולדינגס (ע"א 476/87), בהן נקבע כי דמי תשר שהתקבלו באופן וולונטרי מהלקוח לידי המלצר, לא ייחשבו כהכנסה של המסעדה אלא כהכנסה של המלצר בלבד.
יש להדגיש כי מצב שבו דמי התשר משולמים כדרישה של המסעדה או שהארוחה והתשר משולמים באותו אמצעי תשלום , תחשב ההכנסה מדמי התשר כהכנסה של המסעדה על כל המשתמע מכך.
