מיסוי כספי יורשים
על פי חוק הירושה נקבע כי, בעת פטירתו של אדם עוברים נכסיו והתחייבויותיו ליורשיו. מטרת חוזר זה הינה להבהיר את כללי המיסוי של הכנסות המתקבלות לאחר הפטירה.
להלן ההכנסות העשויות להתקבל לאחר פטירתו של אדם ואופן הטיפול המיסוי בהן :
1. הכנסות הנובעות מנכסי עיזבון
אלו הן הכנסות הנובעות מנכסים אשר הותיר המוריש ליורשיו, לדוגמא: ריבית מפיקדון בנקאי, דמי שכירות בשל נכס שהיה בבעלות הנפטר וכו'.
טיפול מיסויי – סעיף 20 לפקודת מס הכנסה קובע את יום הפטירה של האדם כנקודת הזמן אליה ייוחסו הכנסות אלו לנפטר. נציגו האישי החוקי של הנפטר יהא חייב במס בשל ההכנסות שיוחסו לנפטר עד למועד זה. מיום הפטירה ואילך יחשבו ההכנסות האלו של היורשים. שיעור המס שיחול יהא בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.
2. הכנסות מעסק או משלח יד על בסיס מזומן
סעיף 3(ו) מתייחס להכנסות שהתקבלו לאחר סיום הפעילות של העסק או לאחר פטירת הנישום. הכנסות אלו, אשר לא חויבו אצל הנפטר ייחשבו כהכנסות היורשים. בפסק דין אריסון נקבע כי, הוראות הסעיף מתייחסות להכנסות מעסק בלבד (סעיף 2(1) לפקודה) ולא כוללות הכנסות עבודה (סעיף 2(2) לפקודה).
טיפול מיסוי – הכנסה זו תיחשב בידי היורשים כהכנסה שאינה מיגיעה אישית. שיעור המס החל על הכנסה זו מוגבל ל- 40% וזאת על פי הוראות סעיף 125א לפקודה.
חשוב לציין : בפסק דין אברמסון נקבע כי פטור על פי סעיף 9(5) לפקודה שהיה לנפטר לא יחול על ההכנסה שיוחסה ליורש.
3. הפרשי שכר
הוראות סעיף 3(ו) שהוזכר בסעיף הקודם, אינן חלות על הכנסה מהפרשי שכר להם היה זכאי המוריש ולכן יראו אותם כהכנסות הנפטר. חשוב לציין כי, הכנסות אלו מהוות הכנסות שיוחסו לנפטר עד למועד פטירתו ולכן, על פי סעיף 120 לפקודה, לאחר מועד הפטירה יהא חייב בהם נציגו האישי החוקי של הנישום.
טיפול מיסויי –
א. הכנסות התקבלו לאחר פטירת הנישום אך בשנת הפטירה – ההכנסה תיחשב כחלק מהכנסתו האישית של הנפטר ושיעור המס יהא מוגבל ל- 40%, בהתאם לסעיף 125א לפקודה. בגין הכנסות אלו יובאו בחשבון נקודות זיכוי ופטורים להם היה זכאי הנפטר.
ב. הכנסות התקבלו בשנים שלאחר פטירת הנישום – ההכנסה תחשב כהכנסת הנפטר מיגיעה אישית בשנת קבלתה ותהא כפופה לשיעורי המס בסעיף 121 לפקודה ושיעור המס יהא מוגבל עד ל- 40% על פי סעיף 125א לפקודה. בגין הכנסות אלו לא יחושבו נקודות זיכוי ופטורים להם היה זכאי הנפטר.
4. מענק פטירה
על פי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורין נקבע כי, במקרה בו נפטר העובד, ישלם המעביד פיצויים לשאריו כאילו פיטר אותו. חשוב לציין כי, המונח "שארים" על פי חוק פיצויי פיטורים אינו בהכרח מקביל למונח יורשים כמשמעותם בחוק הירושה.
הכנסה זו לא תיחשב כהכנסת הנפטר ותהא מיוחסת לשארים הזכאים לה.
טיפול מיסוי – על פי סעיף 9(7א)(ב) לפקודה, יחול פטור ממס עד לגובה שתי משכורות אחרונות (23,320 ₪ בשנת 2011) מוכפל במספר שנות העבודה. יתרת המענק שאינה פטורה תיחשב
כהכנסה מיגיעה אישית של ה"שארים" ותחויב במס מוגבל לשיעור של 40% בהתאם להוראות סעיף 125א לפקודה.
נציין כי, בפני ה"שארים" קיימת האופציה לבקשת פריסה לאחור של כל סכום המענק החייב כהכנסת הנפטר בשנות המס שקדמו לפטירה עד וכולל שנה זו.