אתה בשלבי הקמת סטארט-אפ? רעיון להקמת מיזם קודח במוחך ללא הרף? זה הזמן להקדיש מחשבה לא רק לשאלות הטכנולוגיות שביסוד הרעיון, אלא גם למיקומו של הקניין הרוחני (intellectual property) שיפותח, ולידע (know how) שייצבר. המוצר העיקרי של חברת סטארט-אפ הוא הקניין הרוחני. לקביעת מיקומו של הקניין הרוחני השלכה משמעותית על תכנון המס של התאגיד שיוקם ויחזיק בקניין רוחני זה. כבר בעת תחילת הפעילות, עוד בשלב ההתאגדות, יש לתכנן את אחזקת הקניין הרוחני כך שמיקומו יהיה יעיל מבחינת מיסוי.
אחד המודלים הנפוצים ביותר לביצוע אקזיט בחברות סטארט-אפ הוא מכירת הקניין הרוחני. בהתאם לכך, למיקומו של הקניין הרוחני יש חשיבות רבה, שכן המיקום יקבע את גובה המס. העברת הידע והקניין הרוחני, באופן חוקי, למדינה ששיעור המס בה מיטיב עם בעליה, עשויה להפחית את שיעור המס האפקטיבי.
האם העובדה שהידע מפותח בישראל על-ידי יזמים ישראלים ואנשי פיתוח ישראליים אינה אומרת באופן מוחלט שמיקומו של הקניין הרוחני הוא בישראל? ובכן התשובה היא – לא בהכרח.
מבנה תאגידים נפוץ לעניין זה הוא הקמת חברה בחו"ל שהמשקיעים הם בעלי המניות שלה. חברה זו מקימה חברה בת בישראל שתפקידה הוא לספק עבור החברה בחו"ל את שירותי המחקר ופיתוח. התמורה בעבור שירותי המחקר ופיתוח משולמת על-ידי החברה האם לחברה הישראלית בשיטת + COST. כלומר החברה הבת תחייב את החברה האם בכל העלויות שהיא נושאת בהן לטובת המחקר והפיתוח, בנוסף לתוספת רווח מעבר לעלויות. תוספת הרווח נדרשת מכיוון שעל-פי גישת רשויות המס, מדובר בעסקת מתן שירותים לכל דבר ועניין, ומן הראוי שהצד נותן השירותים ירוויח מהעסקה.
ביישום מבנה התאגידים שהוצג, הקניין הרוחני שפותח נמצא בבעלות החברה האם. מכירה של הידע שפותח תיעשה על-ידי החברה הזרה ותחויב במס, במידה ונעשתה כדין ותוך הקפדה על כללי מס מסוימים (ניהול ושליטה של עסקי החברה האם במקום מושבה בחו"ל), בהתאם לשיעור המס שחל במדינה בה ממוקמת חברת האם.
להתאגדות במודל הזה כמה יתרונות:
1. שיעור המס שיחול על מכירת הידע באקזיט יהיה השיעור במדינה הזרה שבה החברה האם תושבת.
2. לעיתים, לבעלי מניות זרים נוח מלכתחילה להשקיע בחברה שממוקמת במקום מושבם או במדינה מוכרת להם יותר מאשר ישראל.
3. עסקת הקניין הרוחני, עת היא מתרחשת עם חברה זרה ולא חברה ישראלית, עשויה להיות נוחה יותר לביצוע מבחינה משפטית ומסחרית.
4. בעלי המניות הזרים לא חשופים למס ישראלי על מכירת הקניין הרוחני.
5. מיקום הקניין הרוחני במדינה שבה ייתכן ויהיה נוח ויעיל יותר לבצע הנפקה בבורסה.
לקבל ממכירת הקניין הרוחני מזומן או תמלוגים?
דיני המס בישראל אינם מתקדמים מספיק בהקשר לקניין רוחני, והראיה – אין עדיין הגדרה בפקודת מס הכנסה לנכס בלתי מוחשי או קניין רוחני. זאת למרות שהפקודה קובעת כללים לחיוב במס, ביחס למקור ההכנסה הגיאוגרפי מנכס בלתי מוחשי וביחס למחירי העברה.
בעסקאות מכירת קניין רוחני מקובלים מספר מודלים של קבלת הכנסות מהמכירה:
א. קבלת התמורה כסכום חד-פעמי, לעיתים במזומן במלואה ולעיתים במזומן במשולב במניות של רוכש הקניין הרוחני.
ב. קבלת תמלוגים (Royalties) עתידיים בעת שהרוכש יעשה שימוש בקניין הרוחני שרכש בדרך של ייצור מוצרים ומכירתם.
מיסוי העסקה באפשרות הראשונה הוא פשוט יחסית: המוכר קיבל את מלוא התמורה מראש וברשותו האמצעים לשלם את המס.
לעומת זאת, באפשרות השנייה (תמלוגים), תתקבל תמורה כספית רק בעתיד. אולם, במידה וההתחייבות של הרוכש היא מוחלטת בסכומים, עשויים שלטונות המס לטעון כי יש לשלם את המס בעסקה בעת חתימת ההסכם.
קיימות סוגיות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת בהקשר לסוגיית מקיום הקניין הרוחני, כדוגמת האפשרות לניכוי פחת על הקניין הרוחני, ניכוי מס במקור בעסקאות תוכנה.