פרס בתחרות שחמט, הכנסה מעבודה?
לאחרונה נדרש שוב בית המשפט לסוגיה של זכייה בתחרות, האם מדובר בהכנסה מהגרלה או הכנסת עבודה.
בחוזר משרדנו מחודש יוני 16', סיפרנו על בחור צעיר אשר הרוויח סכומים ניכרים במשחקי פוקר בחו"ל, אשר נדרש על ידי מס הכנסה לתשלום מס עליהם כאילו מדובר היה בהכנסת עבודה. במקרה ההוא, הבחור הצעיר טען כי פוקר איננו אלא משחק מזל כך שכל תקבול המתקבל במסגרתו הוא בבחינת הכנסה מהימורים. בית המשפט קבע שנדרשת למשחק זה מומחיות ולא רק מזל נטו כלומר מדובר היה בהכנסות מיגיעה אישית, ששיעור המס שלהם הינם שיעור מס שולי (ולא מהימורים שעליהם חל שיעור מס נמוך יותר).
בחוזר מחודש יולי 16', סיפרנו לכם על בחור אחר שהשתתף בתחרויות מרוצי אופנועים והיו לו הוצאות בגינם, והוא דווקא כן רצה שהעיסוק הזה יוכר כהכנסה מיגיעה אישית (לצורך קיזוז הוצאות) ובית המשפט פסק שמדובר היה בתחביב בלבד ולא בעיסוק לצורכי פרנסה.
לאחרונה, בית המשפט המחוזי בתל אביב עסק בעניינו של איש הייטק שפיתח תוכנת מחשב למשחק שחמט ובשנת 2008 זכה בפרס בסך 45,000$ בתחרות ראווה לתוכנות מחשב שהתקיימה ברוסיה במסגרת תחרות שחמט. על הכנסה זו, דיווח כהכנסה לפי סעיף 2א לפקודת מס הכנסה כלומר כהכנסה שמקורה בהימורים, הגרלות או בפעילות נושאת פרסים, אשר הייתה חייבת במס בשיעור 25% באותו זמן. לטענתו, את תוכנת השחמט פיתח כתחביב לשעות הפנאי, ולכן יש לראות בפרס שקיבל כפרס החייב במס בשיעור 25% ולא כהכנסה מעסק. מס הכנסה טען מנגד, כי במועד התחרות, ובכלל, הנ"ל היה בעל בקיאות וידע רב בפיתוח תוכנות והוא אף קיבל תמלוגים מתוכנת השחמט אותן סיווג הוא עצמו כהכנסות מעסק. משכך, יש לראות בהכנסה שהייתה למערער בתחרות הראווה לתוכנות מחשב כהכנסה מעסק (שעליו שיעור מס גבוה יותר).
בית המשפט הזכיר פסק דין ובו דובר על הכנסה שהייתה לאדריכל מפרסים שקיבל בתחרות מקצועית בה תכנן מרכז עסקים ובנין בית ספר. בפסק הדין ההוא נאמר כי "נראה בבירור שמקור ההכנסה הוא במשלוח ידו של האדריכל המאפשר לו להשתמש בידיעותיו ובכישוריו המקצועיים כדי לקבל הכנסה; הכנסה זאת יכולה להתקבל בדרכים שונות, ואחת מהן היא קבלת פרסים בתחרויות מקצועיות". כמו כן, קבע בית המשפט, על סמך דבריו של איש ההייטק, נראה כי העיסוק בפיתוח תוכנת השחמט היה כרוך בהשקעת זמן וכסף מצידו. לכך יש להוסיף כי הוא עוסק בפועל בפיתוח תוכנות ומבחינה זו יש לו את המיומנות והכישורים המתאימים לפיתוח תוכנת השחמט. על כך יש להוסיף כי הוא קיבל תמלוגים מחברה גרמנית על השימוש בתוכנת השחמט. דהיינו מדובר בתוכנה שפיתח אשר יש בה כדי להניב לו הכנסות באופן שוטף מתמלוגים ומתחרויות (גם אם לא תמיד קרה כך בפועל). בהקשר זה, אין משמעות לעובדה שהפרס שקיבל המערער ניתן במסגרת תחרות שחמט. המערער לא התחרה בתחרות שחמט אלא ב"תחרות ראווה בין מחשבים" או משחק בין תוכנות מחשב, תחום בו התמחה. עוד עולה מעדותו שההשתתפות בתחרות ברוסיה לא הייתה השתתפות חד פעמית וכי הוא השתתף "בתחרויות". לפיכך פסק בית המשפט כי יש לסווג את ההכנסה בסך 45,000$ שקיבל המערער בתחרות הראווה בין מחשבים, כהכנסה מעסק או מעבודה.
זכיה בהגרלת מפעל הפיס מבטלת זכאות לקבלת הבטחת הכנסה??
לאחרונה עסק בית הדין האזורי לעבודה בערעור שהגיש מבוטח של ביטוח לאומי. התובע, מקבל גמלת הבטחת הכנסה מתחילת 2014. גמלת הבטחת הכנסה משולמת לזכאים עם הכנסה נמוכה או חסרי הכנסה כלל. בשנים 2014-2015 זכה המבוטח בהגרלות צ'אנס של מפעל הפיס בסכומים קטנים שהצטברו לכ 33 אש"ח. המוסד לביטוח לאומי הפסיק לתת לו קצבת הבטחת הכנסה, כיוון שלטענתו, רווח מהגרלה נחשב כהכנסה, לפי פקודת מס הכנסה, וכ"טובת הנאה" לפי חוק הבטחת הכנסה. כמו כן, לפי המוסד לביטוח לאומי, מדובר בסכומים לא אקראיים שאי הכרה בהם כהכנסה תעודד מבוטחים להשתתף בהגרלות ולא לעבוד. התובע כמובן טען שלא מדובר בהכנסה לצורך עניין זה.
השופט סקר את החוק של הבטחת הכנסה ושם נרשם כי "הכנסה" היא לפי מה שרשום בפקודת מס הכנסה. בפקודה נרשם, כי "השתכרות או רווח של אדם .. שמקורם בהימורים הגרלות .. יבואו בחשבון לעניין כהכנסה .. למעט רווח מהגרלות או פרסים שנקבעו על ידי שר האוצר". השופט לא ידע לקבוע אם הגרלת צ'אנס, השייכת למפעל הפיס הפועל בהיתר מיוחד של שר האוצר, אכן נופלת לחריג הזה, אך קבע כי על המחוקק לציין במפורש שמדובר בהגרלה. מבחינת השופט, כל פגיעה בזכויות של חוק בטחון סוציאלי צריכה להיעשות על ידי חקיקה ספציפית ולא על ידי פרשנות. כלומר שברירת המחדל היא שהמבוטח זכאי לקצבת הכנסה אלא אם נרשם אחרת באופן מפורש. בשורה התחתונה – השופט קיבל את התביעה של המבוטח ופסק כי אין לקחת בחשבון זכיות בהגרלת "צ'אנס" לצורך חישוב גמלת הבטחת הכנסה.
שווי שימוש ברכב שהוצמד לעובד
כאשר מעביד מעמיד לרשות העובד רכב, המשמש אותו גם לצרכי עבודה וגם לצרכים פרטיים, הרי שמדובר בהטבה לעובד. שווי השימוש של הרכב מהווה הכנסת עבודה לפי פקודת מס הכנסה.
הדרך לקביעת שווי שימוש ברכב וחישוב ההוצאה המותרת הינה ע"פ תקנות מס הכנסה כלומר קבוצות שווי שימוש. עמדה זו באה לידי ביטוי במספר פרסומים שהוציאה רשות המיסים. למרות זאת, ישנו שיווק אגרסיבי של חברות המוכרות יומן רכב ממוחשב לחברות המנהלות ציי רכבים. המטרה של תוכנות אלה, להוכיח שישנה הפרדה בין השימוש העסקי של הרכב לבין השימוש הפרטי, וזאת על ידי מעקב אלקטרוני אחר כל נסיעה, זהות הנהג וכו', וכך להראות שהשימוש בפועל ברכב עבור מטרות פרטיות הינו נמוך יותר ממה שרשות המיסים מכירה.
לאחרונה בית המשפט המחוזי עסק שוב בנושא הזה בעקבות ערעור שהגישה חברה מהצפון.
החברה שעוסקת בהתקנת מערכות אלקטרוניות אצל לקוחות, מעמידה לרשות עובדיה כלי רכב, לצורך התקנות ואחזקת המערכות אצל לקוחות ברחבי הארץ, מסביב לשעון. העובדים יכולים לעשות ברכבים שימוש פרטי מחוץ לשעות העבודה. החברה התקינה בכל כלי הרכב יומן ממוחשב. כל אחד יכול לעדכן בכל נסיעה את מהות הנסיעה (עסקית/פרטית), וכמו כן התוכנה צמודה ל GPS כך שאפשר לפקח על אמינות הדיווחים. על סמך נתוני הנסיעות, המערכת מחשבת שווי הטבה לעובד – כלל ההוצאות של הרכב כולל הפחת מחולקות באופן יחסי בין נסיעות פרטיות לעסקיות. מס הכנסה לא קיבל את החישוב הזה, וקבע כי יש לחשב שווי שימוש בהתאם לתקנות מס הכנסה ודרש תשלום מס גבוה יותר ממה שהחברה ביקשה.
בית המשפט דחה את הערעור של החברה. השופט ניתח ארוכות את החוק והתקנות וקבע כי המחוקק בחר לקבוע את שווי ההטבה שתיזקף לעובד בשל העמדת רכב לשימושו הפרטי, לפי נוסחאות שנקבעו בתקנות השווי ולא התיר לנישומים לקבוע שיטה אחרת או לנסות להוכיח שווי שימוש אחר מהתקנות. לדעת השופט, אופן חישוב שווי השימוש ברכב צמוד לפי תקנות מס הכנסה הינו סביר. לכן אין טעם לדון במערכת עצמה. אבל בכל זאת השופט בחן גם את השימוש במערכת. הדיווחים במערכת הינם לפי שיקול דעת של העובדים וההנהלה, ורשות המיסים לא יכולה לבקר אותם וכך למרות שהם אלקטרוניים, הם אינם שונים מדיווח ידני. וכמו כן, אין התייחסות לנסיעות מעורבות או הגדרה מה היא נסיעה עסקית.
בהקשר זה, יש לציין את פס"ד עיריית מעלה אדומים, שלפיו מעסיק כן יכול לסתור את החזקה הקיימת בדין באשר להכרה בהוצאות רכב. בפסק הדין ההוא, העירייה הוכיחה כי רכבים מסוימים שימשו בפועל למטרת עבודה, ולא למטרות פרטיות, על אף שהם שימשו לנסיעה מהבית לעבודה וחזרה.
חוק האנג'לים – חוזר מס הכנסה
בחוזר משרדנו מחודש פברואר 2016, דיברנו על הארכת תוקף חוק האנג'לים, וכן על הרחבת ההטבות הכלולות בו. לפני מספר ימים, הוציאה רשות המיסים חוזר מס הכנסה בנושא המפרט את התנאים ואת הוראות הביצוע מבחינת מיסוי. מצ"ב קישור
https://taxes.gov.il/incometax/documents/hozrim/hoz_02_2017_acc.pdf