חבות במע"מ של שירותים הניתנים למפיקים זרים לצורך הפקת סרטים זרים בישראל
בנובמבר 2008 פורסם תיקון מס' 36 לחוק מע"מ, ובמסגרתו נקבע סעיף 30 (א) (18) לחוק, אשר קובע חבות במע"מ בשיעור אפס לשירותים הניתנים לתושב חוץ בידי חברת הפקות ישראלית, לשם הפקת סרט בישראל. לאחרונה פורסמה פרשנות בנושא על ידי המחלקה המקצועית של רשות המיסים.
בעקבות המגמה הברוכה בה מבקשים גופים זרים להפיק סרטים בישראל ובעקבות הרצון לעודד את התעשייה הזו, החליטה ועדה במשרד האוצר לנקוט במספר צעדים, שאחד מהם היה קביעת סעיף בחוק מס ערך מוסף של חבות בשיעור אפס על עסקאות של מתן שירותים שיקבלו בישראל מפיקים זרים בידי חברת הפקות ישראלית, לצורך יצירת סרטים זרים בישראל. על פי הסעיף, ישנם שישה תנאים מצטברים לחבות במע"מ בשיעור אפס:
- מדובר בעיסקה של מתן שירות ולא עיסקת מכר של נכסים.
- השירות ניתן על ידי חברת הפקות ולא חברה אחרת.
- השירות ניתן על ידי חברת הפקות ישראלית ולא זרה.
- השירות ניתן לתושב חוץ.
- השירות ניתן לגבי הפקת סרט בישראל.
- הסרט המופק בישראל אינו סרט ישראלי
הפרשנות שפורסמה לאחרונה, מסבירה מהי חברת הפקות ואילו פעולות שעושה אותה חברת הפקות פטורות ממע"מ. ע"פ הפרשנות, "חברת הפקות" הינה תאגיד שעיקר עיסוקו בייצור תכנים אודיו-ויזואליים מכל מין וסוג שהוא לטלוויזיה, לקולנוע, לרשת האינטרנט או בעבור כל פלטפורמת שידור אחרת, ואשר נושאת באחריות כלכלית ומשפטית לכל התהליכים הקשורים לייצור המוצר האודיו- ויזואלי. החבות במע"מ בשיעור אפס תחול על השירותים אשר תעניק חברת הפקות ישראלית, כמשמעותה לפי הוראת פרשנות זו, במידה ושירותים אלה ניתנו לתושב חוץ לצורך הפקת סרט זר בישראל. עסקאות של שירותים או מכר של נכסים שיבצעו גורמים שהם אינם בגדר חברת הפקות יהיו חייבים במע"מ בשיעור מלא, וזאת גם אם יינתנו אותם שירותים שנותנת בד"כ חברת הפקות. במידה ותושב החוץ לא השתמש כלל בחברת הפקות ישראלית ובחר לקבל שירותים ממספר גורמים שאינם בגדר "חברת הפקות ישראלית" כאמור, לא יהנה תושב החוץ על השירותים הנ"ל מחבות מע"מ אפס, ושירותים אלו יחויבו במע"מ בשיעור מלא.
מיסוי פעילות חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט
במרץ 2014 , דן בית המשפט העליון בעתירה שהגיש עורך דין נגד שר האוצר, רשות המיסים וחברות Facebook ו Google. בעתירה נטען שלא מבוצעות פעולות גבייה של תשלומי מע"מ מתאגידים רב לאומיים הנותנים שירותים ומוכרים סחורות לישראלים כגון החברות הנ"ל. העותר ביקש מרשויות המס בישראל לנהוג בחברות בין לאומיות, כדוגמת החברות האלה, כפי שנוהגים ביתר הנישומים בישראל, דהיינו להקדים משלוח של דרישה לתשלום מע"מ, ורק לאחר מכן יוטל הנטל על הנישום לשכנע את רשות המס מדוע אין הוא חייב במע"מ. העותר טוען כי חברות בין לאומיות כדוגמת facebook ו google מקיימות בארץ פעילות עסקית ענפה הכוללת התקשרות בעברית עם מקבלי שירות תושבי ישראל; העסקאות מבוצעות בשקלים; השירותים או המוצרים מותאמים למשק הישראלי; החברות נוקטות פעולות שיווק ישירות לגיוס לקוחות ישראלים; משווקות פיזית בתוך ישראל ללקוחות ישראלים; וכן רושמות סימני מסחר בישראל. ואף על פי כן, הן אינן נדרשות לשלם מע"מ באופן שיוצר יתרון בלתי הוגן כלפי תאגידים ישראליים המתחרים בהם. לפי העותר, "מבחן מיקום השרת" שנוקטת רשות המיסים כדי לקבוע היכן בוצעה עסקה שנעשתה באמצעות האינטרנט לצורך חיוב במע"מ – אם העסקה בוצעה בישראל אם לאו – הוא ארכאי ומיושן, ויש להחליפו ב"מבחן המהות ופלח השוק שאליו פונה נותן השירות", ולפיכך על הרשויות למסות גופים אלו.
לפי חוק מע"מ, על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף. מיקום העיסקה נקבע לפי השאלה האם הנכס היה בישראל בעת מסירתו לקונה, או אם יוצא מישראל, ובנכס בלתי מוחשי – אם המוכר הוא תושב ישראל. במידה ומי שיש לו עסקים או פעילות בישראל הינו תושב חוץ וחייב במס, עליו למנות נציג שמקום מגוריו הקבוע הוא בישראל, והוא יהיה חייב במס. עולה השאלה מהו "מקומה" של פעילות המתבצעת במרחב הסייבר, וכיצד משליך הדבר על רישום בישראל של תאגידים בינלאומיים המבצעים פעילות באינטרנט. משרד האוצר ורשות המיסים טוענים כי "מהפכת האינטרנט" יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר, המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי לרבות ביחס לאפקטיביות של אמנות מס כאלה ואחרות ( שבמסגרת מתן המענה להן יש להביא בחשבון לא רק את התשובות לפי דין המס הישראלי, אלא גם את התשובות שיינתנו להן בדיני המס של מדינות אחרות), ולמעשה אין עדיין תשובה מוחלטת בנושא. בית המשפט העליון הבין שמדובר בסוגיה מורכבת, ללא תשובות מוחלטות, ושהמדינה עומלת על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה הנועד להסדיר את העניין ועשוי ליתן מענה לטענות שהועלו בעתירה ולכן דחה את העתירה.
לאחרונה פורסמה להערות הציבור טיוטת חוזר של רשות המיסים בנושא. מטרת החוזר היא להסביר באלו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיה של חברה, אשר האינטרנט משמש גורם ייצור מרכזי בייצור הכנסותיה, כמופקות באמצעות "מוסד קבע" שלה בישראל וכך לקבוע את הכללים לייחוס הרווחים לאותו מוסד קבע. בנוסף, בנוגע להיבטי מס ערך מוסף, מטרתו של החוזר הינה להסדיר האם ובאילו מצבים, על תאגידים בינלאומיים המספקים שירותים ללקוחות ישראליים באמצעות האינטרנט, להירשם בישראל כעוסק מורשה לצרכי מע"מ. החוזר עוסק במתן שירותים בלבד (ולא בסחורות), באמצעות האינטרנט כאשר החברה הזרה מסתייעת בחברה ישראלית.
לקריאת טיוטת החוזר : https://taxes.gov.il/About/SpokesmanAnnouncements/Documents/020414/DigitalEconomy020414.pdf
מהלך חדשני ברשות המסים לטובת העמותות במגזר השלישי
רשות המסים הודיעה ביום 20 במאי 2015 על מהלך חדשני שיטיב עם העמותות במגזר השלישי, במסגרתו הרשות תחדש באופן יזום וממוכן את האישורים למוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מבלי שהן יידרשו לפנות ולבקש את הארכת תוקף האישור.
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה קובע שמי שתרם למוסדות ציבוריים בסה"כ סכום של 190 ₪ ומעלה ( נכון להיום) , זכאי לקבל זיכוי ממס הכנסה בשיעור של עד 35% באותה שנה. מוסד ציבורי הוא מוסד המקדם מטרות ציבוריות ללא מטרת רווח , כמו עמותה.
רשות המסים מנפיקה בימים אלה אישורים ממוכנים למרבית המוסדות הציבוריים, שאישורם עתיד לפוג במהלך השנה, זאת ללא כל צורך בפנייה יזומה מצדם בבקשה לחדש את תוקף האישור, ותעדכן אותם בכתב בדבר הארכת תוקף אישורם ועמידתם בקריטריונים המזכים. עד כה, מוסדות הציבור שתוקף אישורם עמד לפוג, הגישו בקשה פרטנית, שהייתה כרוכה במילוי טפסים והגשת מסמכים, דבר שהקשה בעיקר על מוסדות הציבור הקטנים, המושתתים בעיקר על פעילות התנדבותית. כשהם לא פנו במועד, פקע תוקף אישורם והיה בכך כדי לפגוע בפעילותם ובתורמים להם. יתר מוסדות הציבור, שהרשות לא תחדש את אישורם באופן יזום, הואיל ולא עמדו ברף הבדיקות, יעודכנו בכתב והם יוזמנו לפנות בבקשה לחידוש האישור, שתיבדק בהתאם לנוהל הקיים. כל מוסדות הציבור שאישורם אמור לפוג השנה, יכולים, החל מהיום, לראות באתר האינטרנט של הרשות, אם תוקף אישורם הוארך.
חבות במע"מ אפס עבור שירותים משפטיים בגין תביעה המתנהלת בחו"ל
רשות המיסים פרסמה לאחרונה החלטת מיסוי הקובעת כי, במקרה של תושב ישראלי אשר מגיש תביעה כנגד תושב חוץ והתביעה מתנהלת בחו"ל, ע"י משרד עורכי דין ישראלי – השירותים המשפטיים בגין תביעה המתנהלת בחו"ל יהיו חייבים במע"מ אפס. במקרה הנ"ל, תושב ישראלי הגיש תביעה כנגד תושב חוץ, התביעה מתנהלת בחו"ל, והיא מנוהלת על ידי משרד עורכי דין ישראלי, כאשר בשמו של הלקוח פועלים גם עו"ד זרים. עיקרם של השירותים בוצע בחו"ל והתמקד בהגשת תביעה בחו"ל, חיקורי דין בחו"ל ובהשתתפות במו"מ בחו"ל. הפעולות שבוצעו בישראל היו טפלות לפעילות בחו"ל.
לאור כל זאת, הנהלת רשות המיסים הגיעה למסקנה ששכר הטרחה שיקבל המשרד עבור שירותיו לגבי התביעה הספציפית הזו יחויבו בשיעור אפס בהתאם לסעיף 30 (א) (7) לחוק.
סעיף 30 (א)(7) לחוק קובע שיחול מע"מ בשיעור אפס בגין : " עסקאות של מתן שירות בחוץ לארץ בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל". ישנם מספר תנאים מצטברים לכך:
- נותן השירות הוא עוסק שמקום עיסוקו בישראל.
- השירות כולו ניתן מחוץ לישראל, כלומר- נותן השירות שהה מחוץ לישראל על מנת לתת את השירות ובנוסף עיקר השירות בוצע בחו"ל.
- השירות נצרך בחו"ל.
- רישום בספרי החשבונות של העוסק של מחיר העסקה, דרך התשלום והמטבע ובנוסף קיומו של מסמך בידי העוסק המאשר את פרטי העסקה.
הגשת רשימון מרוכז במקרה של ייצוא טובין בסכומים נמוכים
עסקים רבים בישראל נוהגים למכור מוצרים ללקוחות בחו"ל באופן של יצוא הטובין מישראל.
בעיקרון יצוא טובין מוחשיים חייב במע"מ בשיעור אפס אם הותרו רשימוני יצוא בגין הטובין.
לאחרונה יצא חוזר על ידי אגף המכס שברשות המיסים עם פרשנות לפיה עסקים בישראל המייצאים טובין מוחשיים בערכים נמוכים ובתדירות גבוהה, רשאים להגיש רשימון יצוא חודשי מרוכז הכולל את כל העסקאות שבוצעו בחודש החולף.